השפעת הטופוגרפיה על שיעורי הרכיבה היא לעתים קרובות מופרזת. אמנם הגיוני לצפות שבאזורים הרריים מאד פחות אנשים ירכבו באופניים, אך ברוב המקומות הטופוגרפיה היא לא גורם משפיע כמו שרבים חושבים. לדוגמה, אפילו בשווייץ – מדינה אשר אינה ידועה במישורים השטוחים שלה – יש שיעורי רכיבה גבוהים גבוהים יותר מאשר בכמה מהערים השטוחות בהולנד.

למרות שהולנד היא מדינה שטוחה יחסית, זו לא הסיבה שרבים רוכבים בה על אופניים. אם זו הייתה הסיבה, במדינות שטוחות אחרות היינו רואים רמות גבוהות של רכיבה על אופניים. בהולנד ישנן ערים הרריות, כמו ניימיכן, אשר בהן שיעורי הרכיבה דומים לאלה בערים שטוחות. בהולנד יש רוכבים רבים בגלל איכות תשתיות האופניים, שהופכות את הרכיבה לנוחה ונעימה.

כמו כן, אופניים חשמליים הופכים נפוצים יותר, ואלו יכולים לעזור "לשטח" ערים הרריות.

גבעות הן לא מכשול רכיבה על אופניים הרבה יותר מאשר הן מכשול להליכה, ובוודאי שהן לא סיבה שלא לעצב תשתיות אופניים בטוחות ואטרקטיביות.